Page 23 - בית המשפט! מגזין 127
P. 23
מגזין בית המשפט > ד״ר מתן גוטמן
צילום :שלומי יוסף
לפקידי הממשלה שהרי ,ניתנה מטעם היועץ התשובה עם זאת ,רשאית הממשלה ,תוך צאתה מן ההנחה
כי הוא הפרשן המוסמך של הדין לפי “מסורת חוקית האמורה ,להחליט כיצד עליה לפעול במקרה המסוים,
בלתי מפורשת” ,ועמדת פרקליטי המדינה מחייבת את לפי שיקול דעתה” .אשר לרשויות ,ה ִנמנות עם הזרוע
המבצעת במדינה ,סברה הוועדה שלא יכול להיות ספק הממשלה ללא עוררין.
נובמבר 2021 בדבר כי מחובתן לראות את חוות דעתו של היועמ”ש דוח ועדת אגרנט – ביסוס מעמדו העצמאי של
כמדריכה בשאלות חוק ומשפט. היועמ”ש :בשנת 1962התחולל משבר ביחסי היועץ
המשפטי לממשלה ושר המשפטים ,שתוצאותיו מהוות
ועדת שמגר – ממשלת נתניהו הראשונה מבצרת את אבן יסוד בביסוס עצמאות שיקול הדעת של היועמ”ש.
מעמדו העצמאי של היועמ”ש :אבן דרך חשובה נוספת שר המשפטים דב יוסף לא הסכים לקבל את המציאות
בתולדות מוסד היועמ”ש היא ועדת שמגר ,שמונתה שנוצרה במשרד המשפטים מאז קום המדינה ,שבה
בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה .הוועדה הוקמה מכהנים במשרד המשפטים לעמדתו “שני שרי משפטים:
בעקבות “פרשת בר-און” .בדו”ח ועדת שמגר ישנו שר משפטים פורמאלי המופיע בכנסת ,חותם על חוקים
ניתוח מעמיק של מעמדו העצמאי של היועמ”ש ,דרכי ומסמכים ומשתתף בישיבות הממשלה; ושר המשפטים
בחירתו ופיטוריו ,תוך ביצור מעמדו כפרשן המוסמך המבצע את עיקרה של העבודה במשרד המשפטים,
והוא – היועץ המשפטי לממשלה” .מולו ניצב איתן
של הדין המייצג את הממשלה בערכאות. היועמ”ש גדעון האוזנר .הוויכוח בין השניים הוביל
לפילוג ולשיתוק בעבודת משרד המשפטים .התחולל
לפצל או לא לפצל? עצמאי או לא עצמאי? מן דיון ציבורי ופוליטי ער בממשלה ,בכנסת ובתקשורת
ההיסטוריה עולה כי עצמאותו של היועץ המשפטי אודות מעמדו ותפקידו של היועמ”ש .לבסוף ,החליטה
לממשלה היא יסוד מוסד בשיטה החוקתית בישראלית. הממשלה למנות ועדת משפטנים לבחינת הסוגיות
ואולם ,עצמאות זו אינה מעוגנת בהסדר חוקי פורמאלי.
במציאות זו ישנה סכנה ממשית ,שאגב פיצול התפקיד בראשות השופט העליון שמעון אגרנט.
והטמעת שינויים מוסדיים וארגוניים ,תיפגע העצמאות
האישית והמקצועית של בעלי התפקידים החדשים
– היועץ המשפטי וראש התביעה הכללית .פגיעה
חוות הדעת של הוועדה קיבלה ,כמעט במלואה ,את בעצמאות ובניטרליות הפוליטית של בעלי תפקידים
עמדתו של היועמ”ש שלפיה הוא מפעיל את סמכויותיו משמעותיים אלה תפגע באופן עמוק בשלטון החוק
בעצמאות מלאה ואין הוא כפוף להוראות הדרג הפוליטי .ובאיזונים ובבלמים בדמוקרטיה הישראלית .תהיה זו
בכל הנוגע לשאלה אם עמדת היועמ”ש מחייבת את בכיה לדורות.
הממשלה ,בתחומים שאינם קשורים לאכיפת החוק מכאן ,שצודק השר גדעון סער שראוי לבחון שינויים
הפלילי ,השיבה הוועדה שהסדר הטוב מחייב כי“ :בדרך במצב הקיים ,אך כל מי שמבקש לקדם רפורמות במוסד
כלל תתייחס הממשלה לחוות הדעת המשפטית של היועמ”ש חייב להביא בחשבון כי תנאי בסיס לכל
היועמ”ש ,אשר יש לו כשירות של שופט בית המשפט שינוי הוא שמירה על העצמאות האישית והמקצועית
העליון ,כאל חוות דעת המשקפת את החוק הקיים .של היועץ המשפטי וראש התביעה הכללית23 .

