Page 19 - בית המשפט! מגזין 127
P. 19

‫מגזין בית המשפט > 				‬                ‫חד וחלק עם ד״ר שאול שארף‬

                        ‫מיני חוקה בתקנות סדר הדין האזרחי‬

‫	 					‬                 ‫אדריכלי הרפורמה ניצלו את תנופת החוקתיזציה בישראל כדי להחיל עקרונות‬
                        ‫יסוד רבים על תקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬ועיגנו אותם ישירות בתקנות עצמן‪ ,‬אולם‬
                        ‫לא חשו למספר בעיות שנוצרו בעקבות ניסוחם במבוא‪ :‬השימוש הרחב בעקרונות‬
                        ‫חוקתיים ללא סדר פנימי גלוי לעין‪ ,‬מיקומם בדבר חקיקה שאינו הולם את מעמדם‬

                                                         ‫הנורמטיבי ותצורה מסורבלת של התקנות במבוא‬

‫	 נובמבר ‪2021‬‬           ‫על תחום המשפט ההליכי־אזרחי בישראל‪ ,‬הבאה לידי‬       ‫מגמת החוקתיזציה מבקשת להסדיר את מערכת‬
                        ‫ביטוי בעיגון עקרונות יסוד בתקנות סדר הדין האזרחי‬   ‫המשפט תחת עקרונות־על‪ ,‬דרכם מיישמים את הכללים‬
                                                                           ‫המשפטיים השונים‪ .‬קיומם של עקרונות העומדים‬
                                                  ‫במסגרת הרפורמה האחרונה‪.‬‬  ‫ביסוד דוקטרינות משפטיות אינו זר לעולם המשפטי‬
                                                                           ‫– אלא שמגמה זו מבקשת לצמצם עד כמה שניתן‬
                        ‫מבדיקת החקיקה בישראל עולה כי אין אח ורע בחקיקת‬     ‫את הלקונות במסגרות המשפטיות השונות באמצעות‬
                        ‫משנה‪ ,‬ואף לא בחקיקה ראשית‪ ,‬להיקף רשימת ערכי‬        ‫הענקת סמכות ליושב בדין להשלמתן בהתאם‬
                        ‫היסוד והעקרונות החוקתיים המופיעים בפרק המבוא‬       ‫לעקרונות שנקבעו מראש; יש יאמרו אף לפרש את‬
                        ‫לתקנות סדר הדין האזרחי‪ .‬רשימה זו כוללת עשרות‬       ‫הכללים הקיימים ולעיתים גם לשנותם לפי "עקרונות‬
                        ‫ערכים החלים על סדרי הדין האזרחי – ובעקבות כך‪ ,‬גם‬
                        ‫על סדרי הדין בבתי המשפט לענייני משפחה‪ .‬ההיקף‬                                             ‫יסוד של השיטה"‪.‬‬
                        ‫הרחב של התוכן החוקתי במבוא מבסס את הטענה‬
                        ‫כי נוצרה בו מעין 'מיני־חוקה'‪ ,‬הכוללת עקרונות‬       ‫השיח החוקתי קיים כבר מימיה הראשונות של המדינה‪,‬‬
                        ‫יסוד החלים על כל המשמשים ובאים בשערי ההליך‬         ‫אולם מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת‪,‬‬
                        ‫האזרחי‪ .‬ניתן לטעון מנגד כי קיימים דברי חקיקה‬       ‫עת קבע בית המשפט העליון בעניין בנק מזרחי כי‬
                        ‫נוספים הכוללים ערכי יסוד‪ ,‬ואין בכך להגדירם בתור‬    ‫חוקי היסוד משמשים בתור חוקה לכל דבר ועניין‪,‬‬
                        ‫יצירה חוקתית‪ ,‬גדולה או קטנה‪ .‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא רק‬    ‫הואץ התהליך החוקתי בישראל באופן משמעותי‪.‬‬
                        ‫התוכן החוקתי‪ ,‬אלא בעיקר היקפו חסר התקדים‪ ,‬מעיד‬     ‫מאז ועד עתה‪ ,‬מגמת החוקתיזציה – שכבר פשתה‬
                        ‫על יצירה חוקתית הנדרשת להתייחסות בהתאם‪ .‬כמו‬        ‫בעולם המערבי מאמצע המאה הקודמת – יצרה‬
                        ‫כן‪ ,‬העובדה כי הערכים החוקתיים עוגנו דווקא בדבר‬     ‫שיח חוקתי נרחב ביחס לקיומם‪ ,‬הגדרתם‪ ,‬היקפם‬
                        ‫חקיקת משנה אינה שוללת את הטענה ליצירת 'מיני־‬       ‫וכוחם של זכויות יסוד ועקרונות חוקתיים‪ ,‬על פיהם‬
                        ‫חוקה'‪ ,‬אלא אדרבא‪ ,‬עובדה זו מחזקת את הדרישה‪,‬‬        ‫נדרש המשפט הישראלי להתנהל‪ .‬דינים שונים מכל‬
                        ‫עליה אעמוד בטורים הבאים‪ ,‬כי יצירה חוקתית בהיקף‬     ‫קשת ענפי המשפט‪ ,‬כתובים ושאינם כתובים‪ ,‬זכו‬
                                                                           ‫לחוקתיזציה בדמות פרשנות חוקתית לאור זכויות‬
                         ‫נרחב באופן ניכר ראויה להיחקק בדבר חקיקה הולם‪.‬‬     ‫האדם שעוגנו בחוקה הישראלית‪ .‬מגמה זו חלשה גם‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24