Page 17 - מגזין בית משפט! מרץ 2023
P. 17

‫מגזין בית משפט >‬                                                ‫בבתי הדין פרוצדורה של 'כתב סירוב'‪ ,‬כאשר אדם‬
                                                                ‫נתבע לדין תורה (בדבר שאינו בסמכותו החוקית‬
        ‫צילום‪ :‬יח"צ‬                                             ‫של בית הדין הרבני)‪ ,‬ומסרב לכך‪' .‬כתב סירוב'‬
                                                                ‫מתיר לתובע לפנות ל'ערכאות'‪ ,‬קרי‪ :‬לבית המשפט‬
‫				‬
                                                                                                               ‫האזרחי"‪.‬‬
‫	‬
                                                                ‫אומנם מבהירים המציעים‪ ,‬כי "הצעת החוק לא‬
‫מרץ ‪2023‬‬                                       ‫פרופ' אשר מעוז‬   ‫נועדה ל'כפייה דתית'‪ .‬ההצעה אינה מסמיכה‬
                                                                ‫את בתי הדין הדתיים להטיל עיצום דתי‪ ,‬כמו‬
          ‫החוק‪" :‬השאלה אם מוטב לתת לבתי הדין הדתיים‬             ‫'כתב סירוב' או חרם דתי נגד צד הנוגע בדבר‬
          ‫לדון בהסכמה בסכסוך אזרחי ב'סמכות בוררות'‬              ‫שאינו מסכים להתדיין בפני בית הדין"‪ .‬ההצעה‬
          ‫או ב'סמכות שיפוט'‪ ,‬היא שאלה מורכבת שיש לה‬             ‫אף מבהירה‪ ,‬כי "היתר בית דין" שיינתן לתובע‬
          ‫פנים לכאן ולכאן‪ .‬הצעה חוק זו מתייחסת לסמכות‬           ‫"לא יכלול עיצום דתי"‪ .‬ואולם‪ ,‬מלבד העובדה‬
          ‫של בוררות‪ ,‬מאחר שעל פני הדברים נראה כי‬                ‫שההבהרה מופיעה בדברי ההסבר ולא בהצעת‬
                                                                ‫החוק עצמה‪ ,‬בחברה דתית בהחלטה של בית הדין‬
                              ‫לגביה יקל לגבש הסכמה רחבה‪.‬‬        ‫שמציינת שהנתבע סירב להתדיין בפניו יש כדי‬
                                                                ‫להפעיל עליו לחץ שלא לכפור בסמכותו של בית‬
          ‫יחד עם זאת‪ ,‬לכל סוג של סמכות יש יתרונות‬
          ‫וחסרונות‪ ,‬ואלו יידונו בפירוט ובכובד ראש בוועדת‬                                                           ‫הדין‪.‬‬
          ‫החוקה חוק ומשפט של הכנסת‪ ,‬מתוך כוונה שסוג‬
          ‫הסמכות שיוחלט לגביו יגובש בהסכמה רחבה‬                 ‫ויש לשים לב לנקודה נוספת‪ .‬המציעים מבהירים‪,‬‬
                                                                ‫כי "כדי לגבש הסכמה רחבה‪ ,‬ולהימנע ממחלוקת‬
                                                   ‫ככל האפשר"‪.‬‬  ‫ציבורית באשר להרחבת סמכויות בתי הדין‬
                                                                ‫הדתיים בענייני גירושין" הצעתם "מוציאה מתוכה‬
          ‫טוב יעשו בתי הדין הרבניים אם יתרכזו בנושאים‬           ‫את האפשרות כי בית הדין יוכל לדון במסגרת של‬
          ‫שנמסרו לסמכותם ולא יקדישו את זמנם‪ ,‬מרצם‬               ‫בוררות בענייני רכוש הכרוכים בגירושין או בעניין‬
                                                                ‫אחר של מעמד אישי אשר לבית דין דתי קיימת‬
                ‫ומשאביהם לנושאים בהם טיפולם אינו נחוץ‪.‬‬
                                                                                 ‫לגביו סמכות שיפוט ול ּו בהסכמה"‪.‬‬
          ‫פרופ' אשר מעוז הוא הדיקן המייסד של בית הספר‬
          ‫למשפטים במרכז האקדמי פרס וראש הוועדה‬                  ‫ואולם נושא הרכוש עשוי להגיע לבית הדין שלא‬
          ‫לקשרים אקדמיים בינלאומיים ומכהן כסגן נשיא‬             ‫כעניין שכרוך בתביעת הגירושין‪ .‬המשפט האזרחי‬
                                                                ‫שהשווה את האישה לאיש בנושא הזכות על‬
                ‫כבוד של האגודה הבינלאומית לחופש הדת‪.‬‬            ‫הרכוש המשותף נכפה על בתי הדין בדונם בחלוקת‬
                                                                ‫הרכוש במסגרת הליכי גירושין‪ .‬עתה‪ ,‬משתינתן‬
                                                                ‫לבתי הדין הרשות להתעלם מהדין האזרחי הם‬

                                                                                               ‫בדין ובסמכות יעשו כן‪.‬‬

                                                                ‫ועוד נקודה‪ .‬פסק בורר טעון אישור של בית‬
                                                                ‫המשפט‪ .‬האם יעמדו בתי הדין בכך? כתב על כך‬
                                                                ‫הרב דיכובסקי‪" :‬כיצד יעלה על הדעת שבית הדין‬
                                                                ‫הרבני – המקביל מבחינת סמכויות השיפוט לבית‬
                                                                ‫המשפט המחוזי – יכפוף עצמו ביודעין לבית משפט‬
                                                                ‫זה? האם יעלה על הדעת שדיינים ייקראו להיחקר‬
                                                                ‫או להעיד על פסק דינם בבית המשפט המחוזי?"‪.‬‬
                                                                ‫ולא בית המשפט המחוזי בלבד שכן בית המשפט‬
                                                                ‫שייקרא לאשר או לפסול פסק בוררות הוא "בית‬
                                                                ‫המשפט המוסמך לדון‪ ,‬לפי כל דין‪ ,‬בעניין שהוסכם‬
                                                                ‫למסרו לבוררות"‪ .‬מה עוד ש"חוק הבוררות עומד‬

                                                                       ‫בניגוד להלכה היהודית בפרטים עקרוניים"‪.‬‬

                                                                ‫רמז לבאות מצוי אולי בדברי ההסבר של הצעת‬

‫מגזין בית המשפט ‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22