Page 16 - מגזין בית משפט! מרץ 2023
P. 16
האתגר בהרחבת מגזין בית משפט >
סמכויות בד"ר
הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) ,התשפ"ג– ,2023מעלה תהיות לגבי נחיצותו ותכליותיו .פרופ'
אשר מעוז מבקר את ההצעה ומצביע על הקשיים המשפטיים והערכיים שעולים מהצעה זו
מאת :פרופ' אשר מעוז | מגזין בית המשפט
לבעיה שאינה קיימת? קרוב לוודאי שהדבר נועד שני יהודים מבקשים להתדיין על־פי דין תורה בפני
להקים מערכת שיפוט מקבילה למערכת השיפוט גוף רבני ,למי זה מפריע? התשובה -זה אינו מפריע
האזרחית־ממלכתית .אם לא די לנו בתסבוכת של לאיש .נהפוך הוא ,זו אף תופעה רצויה .למתדיינים מרץ 2023
השיפוט המקביל בענייני המעמד האישי נביא עלינו ניתן מסלול זול ויעיל להתדיינות במסגרת הקהילה
שלהם וגם הציבור כולו יוצא נשכר בכך שזמן
עתה תחרות שיפוט גם בתחום המשפט האזרחי. שיפוטי יקר מתפנה לתועלת מתדיינים שממתינים
לתורם .לכאורה יש לברך את חברי הכנסת גפני,
אומנם מבהירים המציעים כי שיפוטו של בית הדין מקלב ,אשר ואזולאי על הצעת החוק שהניחו על
מותנה בכך ש"כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו
בכתב את הסכמתם לכך" והם אף מבהירים .כי שולחן הכנסת שנועד להשיג מטרה זו.
"פניה לבית דין לדון כבורר בעניין אזרחי ,תוגש
בצירוף הסכמתם בכתב של הצדדים הנוגעים וכך הם כותבים" :בית המשפט העליון הכיר בצורך
בדבר" ,אלא שמיד בסמוך הם ממשיכים וכותבים: של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל
"לא צורפה הסכמתו של צד הנוגע בדבר ,יודיע בית ליישב סכסוכים אך ורק בבתי דין הפוסקים על פי
הדין לאותו צד ,על אפשרותו להסכים לכך שבית דין תורה .צורך זה משתלב בעקרון 'הפלורליזם
השיפוטי' ,לפיו מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות
הדין ידון בעניין כבורר". אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ליישוב
סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת
וכי היכן מצינו בוררות שבה התובע מגיש את
תביעתו לבורר והבורר מזמין את הנתבע להתדיין על קהילותיהם".
בפניו ,גם אם כדי לצאת ידי חובה הוא מודיע לו כי
זכותו שלא להסכים לשיפוטו? נראה שהדבר נועד אלא שהמדינה כבר העמידה לרשות שלומי אמוני
להפעיל לחץ על בעל הדין שכנגד שבחברה הדתית ישראל כלי להשגת מטרה זו .לכלי זה קוראים
יתקשה לכפור בסמכותו של בית הדין .יש אף חוק הבוררות ,התשכ"ח־ .1968חוק זה מאפשר
להניח שהזימון ייעשה על גבי הטפסים הרגילים לצדדים להעביר לבוררות כל ענין שיכול לשמש
של בית הדין מה שאף יכול להכניס בלבול אצל נושא להסכם בין הצדדים .ואכן מכוח חוק זה
פועלים עשרות רבות של בתי דין פרטיים שדנים
הנתבע. בסכסוכים בעניינים אזרחיים .בתי דין אלה פועלים
הן במגזר החרדי בצורת בד"צים למיניהם והן
תכליתה של הפנייה החד־צדדית לבית הדין במגזר הדתי־לאומי בדמות בתי דין לממונות.
מתבהרת מהמשך הדברים לפיהם בצמוד להודעה אלא שגפני ושות' מבקשים להסמיך את בתי הדין
שיעביר בית הדין לתובע בדבר סרבנותו של הנתבע הרבניים הממלכתיים לשמש כבוררים [הם אומנם
הוא יוכל לתת לו היתר בית דין להגיש את תביעתו מצרפים להצעתם גם את בתי הדין השרעיים
והדרוזים אלא שהדבר נועד רק להקנות להצעתם
לערכאה אזרחית .היתר זה טעון הבהרה.
תדמית אובייקטיבית] ,וכאן מקור הבעיה.
כתב על כך הרב דיכובסקי ,מבכירי הדיינים
בישראל" :לפי ההלכה ,מותר לפנות לערכאות ,רק על שום מה הם מבקשים לעשות כן ולהציע פתרון
כאשר הנתבע מסרב לדין תורה .משום כך ,קיימת
16מגזין בית המשפט
