Page 25 - בית המשפט! מגזין 136

‫מגזין בית המשפט >‬ ‫משולחנו של‬
‫ד״ר יניב ואקי‬
‫ ‬
‫מגזין בית המשפט!‬

‫הכתם נשאר על הקיר‬

‫תיק שנסגר מחוסר אשמה נמחק מרישומי המשטרה‪ .‬לא כך אם התיק נסגר בגין חוסר ראיות‬
‫או בגין נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין‪ .‬לרישום משטרתי עלול להיות השפעה על‬
‫חייו של האדם – ולכן ראוי היה להציב רף ראייתי המבסס חשד ממשי לאשמה להותרת הרישום‬

‫בכל שנה נפתחים בישראל מאות אלפי תיקי חקירה בין הפגיעה בפרט לבין טובת הכלל בהקשר זה‪,‬‬

‫פליליים‪ ,‬ואולם רובם המכריע של התיקים נסגר‪ .‬יהיה ראוי לצמצם את היקף התפרסותה של‬

‫עם זאת‪ ,‬חרף סגירת התיק‪ ,‬נותר כתם על שמו הטוב עילת הסגירה של חוסר ראיות ולהעלות את‬
‫של האזרח‪ ,‬ועובדת היותו של תיק שנסגר ולצידו הרף הראייתי המינימלי המשמש לסגירת תיק‬
‫העילה שבגינה נסגר נרשמות במרשם המשטרתי‪ .‬מחוסר ראיות‪ .‬במקום המבחן שמסתפק בקיומו‬
‫של ספק קל שבקלים בחפותו של החשוד כדי‬
‫ ‬ ‫לסגור את התיק מחוסר ראיות‪ ,‬הצעתי לאמץ רף‬ ‫בהתאם לחוק‪ ,‬מוסמכות רשויות התביעה לסגור‬
‫ראייתי מחמיר יותר‪ .‬לטענתי‪ ,‬בחינה חוקתית של‬ ‫תיק פלילי באחת משלוש עילות סגירה עיקריות‪:‬‬
‫הנושא מובילה למסקנה כי על מנת שהתיק ייוותר‬ ‫חוסר ראיות‪ ,‬חוסר אשמה ונסיבות העניין אינן‬
‫ברישומי המשטרה ויהיה לכתם על החשוד‪ ,‬יש‬ ‫מצדיקות העמדה לדין (מה שכונה בעבר "העדר‬
‫להציב רף ראייתי המבסס חשד ממשי לאשמה‬ ‫עניין לציבור")‪ .‬מתוכן‪ ,‬רק תיק שנסגר מחוסר‬

‫אשמה נמחק מרישומי המשטרה‪ .‬קיומן של עילות כלפי החשוד‪ .‬כאשר לשיטתי סטנדרט ראייתי זה‬
‫הסגירה ותיעודן במרשם המשטרתי נועדו‪ ,‬בין יאפשר להבחין בין חשודים שיש נגדם ראיות של‬
‫השאר‪ ,‬לשמר מידע שהוא בעל חשיבות לגורמי ממש לבין חשודים שהראיות נגדם תלויות על‬
‫אכיפת החוק לשם ביצוע תפקידם‪ .‬ואולם‪ ,‬לתיעוד בלימה‪ .‬הוא יאפשר לנקות את שמם של כל אותם‬
‫עילות הסגירה השלכות הרות גורל על חייו של חשודים אשר אין בראיות כדי להצביע על אשמתם‬
‫אדם‪ ,‬על פרנסתו‪ ,‬על שמו הטוב ועל כבודו בעיני ולו ברמה לכאורית‪.‬‬
‫עצמו ובתפיסת הציבור אותו‪.‬‬
‫הצעתי זו אומצה על ידי בית המשפט העליון (בג"ץ‬
‫חרף השלכותיו של הסיווג בדבר סגירת התיק‪ 6213/14 ,‬ארגמן) והובילה לשינוי מדיניות התביעה‪.‬‬
‫מפתיע לגלות כי אין בחוק מבחנים או קריטריונים בעקבות כך גובשה הנחיית פרקליט מדינה חדשה‬
‫אוגוסט ‪2022‬‬ ‫לקביעת עילת הסגירה המתאימה‪ ,‬ואלו נתונים (מספר ‪ )1.3‬ובה הוחלפו המבחנים הקודמים במבחן‬
‫לשיקול דעתה של התביעה‪ .‬בעבר‪ ,‬היו מקובלים "מידת הסבירות לביצוע העבירה"‪ .‬כיום‪ ,‬ובניגוד‬
‫מבחנים ראייתיים מקלים אשר הובילו לסגירת למבחנים הקודמים‪ ,‬גם אם מחומר הראיות בתיק‬

‫תיקים מחוסר ראיות באופן סיטונאי‪ .‬כך היה לגבי עולה כי ישנו סיכוי שהחשוד ביצע את העבירה‬

‫המבחן שהסתפק ב"שמץ ראיה" לביצוע העבירה ואולם סיכוי זה נמוך‪ ,‬על התיק להיסגר מחוסר‬

‫כדי להוביל לסגירת התיק מחוסר ראיות‪ ,‬או המבחן אשמה‪.‬‬

‫סטנדרט ראייתי זה הוביל ועוד יוביל לכך שתיקים‬ ‫אשר קבע כי אם נותר "ספק סביר בחפותו של‬
‫רבים יותר ייסגרו מחוסר אשמה‪ ,‬במצב בו נותר‬ ‫החשוד"‪ ,‬התיק ייסגר מחוסר ראיות‪.‬‬

‫במאמר שפרסמתי בנושא ("עילה לביטול? עיון חשד קל באשמתו של החשוד‪ ,‬ואולם לא כזה‬
‫מחודש בעילות לסגירת תיק פלילי" בספר אדמונד שמצביע על סיכוי גבוה כי החשוד ביצע את‬
‫לוי) טענתי כי על מנת להשיג איזון ראוי יותר העבירה‪ ,‬ואשר מצדיק הותרת הכתם על הקיר‪.‬‬

‫‪25‬‬