Page 18 - בית המשפט! מגזין 136

‫שלוש הערות בענייני השעה‬ ‫מגזין בית המשפט >‬

‫על ישראל עוברת תקופה פוליטית של אי־יציבות‪ ,‬שהובילה לחמש מערכות בחירות במהלך‬
‫שלוש וחצי שנים‪ .‬בתוך המציאות הזאת חשוב לבחון את ההתפתחויות וההיבטים המרכזיים‬
‫בממשל מזווית ראיה חוקתית‪ .‬פרופ' שטרית מציין שלוש הערות חוקתיות על תקופה מאתגרת זו‬

‫מאת‪ :‬פרופ' שמעון שטרית | מגזין בית המשפט!‬

‫להבטחת יציבות היא ביטול ההוראה בחוק‬ ‫האירועים האחרונים מציפים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שלושה‬ ‫ ‬
‫יסוד‪ :‬הכנסת‪ ,‬הקובעת שאי קבלת תקציב גוררת‬ ‫נושאים חוקתיים‪ :‬ריבוי בחירות והתפזרות‬
‫בחירות‪ .‬ההצעה הזו לביטול התפזרות הכנסת‬ ‫מוקדמת של הכנסת היוצרות אי יציבות משטרית;‬ ‫ ‬
‫בשל אי קבלת תקציב מגמתה לעודד את כל חלקי‬ ‫סמכויות ממשלת מעבר ברקע מינוי הרמטכ״ל‬
‫בית הנבחרים בישראל להגיע להסכמות בדבר‬ ‫בתקופת בחירות; הסמכות לכרות הסכמים‬ ‫אוגוסט ‪2022‬‬
‫בינלאומיים בעקבות הצהרת ירושלים‪ ,‬שנחתמה‬
‫התקציב במקום להיגרר למערכת בחירות‪.‬‬ ‫השבוע על ידי ראש הממשלה יאיר לפיד והנשיא‬ ‫‪18‬‬

‫(ב) סמכויות ופעילות ממשלת מעבר‪ :‬החלטות‪,‬‬ ‫ביידן‪ ,‬במהלך ביקורו השבוע‪.‬‬
‫הסכמים ומינויים – החודש נתנה היועצת‬
‫המשפטית לממשלה‪ ,‬לא בלי התלבטות‪ ,‬אור‬ ‫(א) יציבות המשטר‪ :‬הנהגת תקופת מינימום‬
‫ירוק למינוי רמטכ״ל בתקופת בחירות‪ .‬ההחלטה‬ ‫לפני התפזרות או פיזור הכנסת וביטול התפזרות‬
‫של היועצת המשפטית נכונה ומוצדקת‪ .‬בישראל‬ ‫אוטומטית עקב אי קבלת תקציב – במוקד הבעיות‬
‫קיימת פרקטיקה שהתגבשה על ידי הנחיות היועץ‬ ‫הקשות של השנים האחרונות עמדה בעיית‬
‫המשפטי ונתמכה על ידי בית־המשפט‪ ,‬המסדירה‬ ‫חוסר היציבות המשטרית‪ ,‬שהביאה לריבוי‬
‫ומסייגת במידת מה את פעולות ממשלת מעבר‬ ‫בחירות‪ .‬ישנן שורה ארוכה של הצעות שעלו‬
‫בעת בחירות‪ .‬אין מקור חוקתי מפורש להגבלות‬ ‫לתיקון סידרי הממשל‪ .‬בזמנו לקחתי חלק בוועדת‬
‫אלה והן פרי התפתחות משפטית‪ .‬על‪-‬פי תפיסה‬ ‫מגידור לבחינת סידרי ממשל שהציעה סידרה של‬
‫זו אף כי הממשלה ממשיכה לכהן מכוח עקרון‬
‫הרציפות (סעיף ‪ 30‬לחוק יסוד‪ :‬הממשלה) בתקופת‬ ‫רפורמות בנושאים שונים‪.‬‬
‫הבחירות היא חייבת לנהוג באיפוק על בסיס של‬
‫אני מבקש להעלות כמה רעיונות‪ ,‬שכבר העליתי‬
‫עקרונות הסבירות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ – 2020‬אחרי שלוש מערכות בחירות –‬
‫להבטחת יציבות המשטר ומניעת ריבוי בחירות‪.‬‬
‫בפסק דין וייס‪ ,‬שעסק במשא ומתן עם הפלסטינים‬ ‫במהלך שלוש שנים ומחצה הכנסת התפזרה‬
‫בתקופת ראש הממשלה ברק‪ ,‬נקבע כי המגבלות‬ ‫בחקיקה חמש פעמים‪ .‬להבטחת היציבות יש‬
‫על ממשלת המעבר סבירות‪ .‬באותו עניין נמנעו‬ ‫לתקן את סעיף ‪ 34‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הכנסת כך שתיקבע‬
‫השופטים מלאסור את המשא ומתן שקיים ראש‬ ‫תקופת מינימום לאחר עריכת בחירות‪ ,‬שתגביל‬
‫הממשלה ברק עם הפלסטינאים בעת בחירות‪ .‬בכל‬ ‫את חוק ההתפזרות‪ .‬יש לקבוע הוראה שלא ניתן‬
‫מקרה‪ ,‬פסק הדין קבע עמדה שונה ממה שהצעתי‬ ‫לחוקק חוק התפזרות אלא אם עברה תקופה‬
‫בחוות דעתי שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה‪,‬‬ ‫מינימלית של ‪( 24‬או ‪ )18‬חודשים מיום עריכת‬
‫ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת‪ .‬הגורסת קיום‬
‫מנהג המסייג את כוחה של הממשלה לחתום על‬ ‫הבחירות הקודמות‪.‬‬
‫הסכמים שיש בהם ויתור על שטח‪ ,‬אלא באישור‬
‫קביעת תקופת מינימום לכהונת הכנסת תבטיח‬
‫הכנסת‪( .‬ראו מאמרי בכתב העת הפרקליט ל"ו)‬ ‫יציבות‪ ,‬תחסוך משאבים גדולים ותכפה על‬
‫הכוחות הפוליטיים להגיע להסכמות בדבר ניהול‬
‫ההגבלות שהתפתחו המסייגות את פעולות‬ ‫המדינה ללא בחירות תדירות‪ .‬כמו כן‪ ,‬קביעת‬
‫ממשלת מעבר בעת בחירות מיוסדות על שני‬ ‫תקופת מינימום אינה מאפשרת לגורמים בתוך‬
‫נימוקים מרכזיים‪ :‬האחד‪ ,‬רצון למנוע ממשלת‬ ‫הקואליציה לאיים באופן מתמיד על שותפיהם‬
‫מעבר לפני בחירות לכבול את ידיה של הממשלה‬ ‫בעריכת בחירות‪ ,‬תוך יצירת משברים פוליטיים‬
‫הבאה; והשני‪ ,‬החשש שממשלה בתקופת בחירות‬ ‫ופגיעה ביציבות השלטון‪ .‬הקביעה של תקופת‬
‫תפעל משיקולי בחירות ולא משיקולים עניינים‪.‬‬ ‫מינימום להתפזרות הכנסת על ידי חוק התפזרות‬
‫על יסוד זה‪ ,‬למשל‪ ,‬נמנעה התכנסות של ועדת סל‬ ‫חייבת לחול גם לגבי פיזור הכנסת על ידי ראש‬
‫התרופות בתקופת בחירות‪ ,‬ונמנעה העלאת שכר‬ ‫הממשלה בהסכמת הנשיא (סעיף ‪ 29‬לחוק יסוד‪:‬‬
‫מינימום על ידי הממשלה‪ .‬דבר זה התאפשר רק‬ ‫הממשלה)‪ ,‬וגם הסדר זה יהיה כפוף לתקופת‬
‫בחקיקה של הכנסת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬סגן הרמטכ"ל‬ ‫מינימום לכהונת הכנסת‪ .‬רפורמה נוספת נדרשת‬