Page 17 - מגזין בית משפט! נובמבר 2022
P. 17
מגזין בית המשפט > חד וחלק ד״ר שאול שארףעם
מגזין בית המשפט!
בג"ץ נגד הדמוקרטיה
לימדו אותנו שהביקורת השיפוטית נועדה כדי להגן על המיעוט מפני "עריצות הרוב" ,אלא
שטענה זו קרסה בבג"ץ ההתנתקות .לאחרונה נוכחנו לגלות – בבג"ץ ההסכם עם לבנון -
שהביקורת השיפוטית גם לא תגן על הרוב מפני "עריצות המיעוט" .רק הציבור יגן על ערכי
הליברליזם והדמוקרטיה ,לא בית המשפט העליון
לעמדת חלק מן המצביעים למפלגות הקואליציה תומכי הביקורת השיפוטית טוענים כל העת כי
(תבדקו עם מצביעי "ימינה" תגלו שהרוב המוחלט יש להעניק סמכויות רחבות לבית המשפט העליון
נובמבר 2022 שלהם התנגד להקמת הממשלה) ,שהתפטרה בביצוע הביקורת השיפוטית ,שכן בעת משבר –
לקראת בחירות – ערכה הסכם ערב בחירות ( 5ימים כאשר הרוב יאבד את ראשו ויבקש לפגוע בזכויות
לפני הבחירות ליתר דיוק) עם מדינת אויב (לבנון) על הפרט או זכויות המיעוט ,יעמוד בית המשפט כחומה
שטחים טריטוריאליים (כן ,כן ,מים שחלה עליהם בצורה וימנע זאת .התיאוריה הזו כמובן לא עומדת
ריבונות ישראלית מלאה) ,שמצויים בו משאבי גז במבחן המציאות .הדוגמה המפורסמת ביותר היא
חשובים לכלכלת ישראל – שלגביהם כבר קבע הגירוש מגוש קטיף .בקיץ 2005הכשיר בית המשפט
בית המשפט העליון שעריכת הסכם להפקת גז היא העליון ,שהיה נחשב בזמנו בעל הרכב השופטים
"הסדר ראשוני מדרגה ראשונה" ולכן הממשלה האוהד ביותר "זכויות אדם" ,לכאורה ,את גירושם
לא יכולה לערוך אותו ללא האצלה מפורשת מן של עשרת אלפים יהודים מביתם – כמובן לא לפני
המחוקק ,ואשר חוק־יסוד משאל עם מחייב במפורש שהגדיל מעט את הפיצויים בשל גירושם .כבר אז
לערוך משאל עם להסכם של וויתור ריבונות שכזה. התברר כי ליברליזם זה לא ערך שבית המשפט יכול
ומה קבע בג"ץ? אין צורך לערוך משאל עם ואין צורך (או רוצה) להגן עליו בכל מחיר ,אם מן העבר השני
אפילו לקבל את אישור הכנסת לעריכת הסכם זה. עומדים שיקולים פוליטיים כבדי־משקל כמו הפקרת
אם הקואליציה הקודמת היתה מנצחת בבחירות או שטחי ארץ ישראל לאויבינו .גם חוק יסוד כבוד האדם
מגיעה לתיקו – דיינו; אם חיזבאללה לא היה ממשיך וחירותו ,שמבסס את זכות הקניין כערך יסודי ,אינו
להתגרות – דיינו; אם באמת לבנון הייתה מכירה מסייע אם הרוב מבקש לגרש מתנחלים מבתיהם .אין
בישראל כישות פוליטית – דיינו; אם לבנון לא היו זה מתפקיד בית המשפט העליון למנוע זאת ממנו.
מקבלים יותר ממה שביקשו – דיינו; אך כל זה לא יותר מכך ,מהי דמוקרטיה אם לא יישום רצון הרוב.
קרה .רגע ,ומה לגבי שמירה על הרוב מפני עריצות רגע ,ומה לגבי שמירה על המיעוט מפני עריצות
המיעוט .תלוי באיזה רוב מדובר. הרוב .תלוי באיזה מיעוט מדובר.
נימוקי השופטים לא פורסמו עדיין – אבל המסקנה לאחרונה ,נדרש שוב בית המשפט העליון לבחון
המתבקשת היא ברורה :ביקורת שיפוטית – כן, סוגיה כבדת־משקל – אבל הפעם הוא נדרש להגן
ביקורת שיפוטית "חזקה" ,כזו שלבית המשפט על הרוב מפני עריצות המיעוט וליישם את ערכי
יש את המילה האחרונה בסוגיות פוליטיות – לא. הדמוקרטיה ,כלומר ,שלטון הרוב .הליברליזם אינו
שופטינו טובים וראויים אבל אין להם את היכולות ערך קדוש ,כפי שכבר הוכיח בג"ץ ההתנתקות ,אבל
(ואולי גם לא את הרצונות) להגן על ערכי הליברליזם מתברר כי גם הדמוקרטיה אינה זוכה להגנה של
והדמוקרטיה ,ולכן כדאי שישאירו מלאכה זו לציבור הביקורת השיפוטית .ממשלה שהוקמה על חודו
של קול (אפילו לא 61חכי"ם ,אלא 60נגד ,)59בניגוד
ולנציגיו.
17

