Page 8 - בית המשפט! מגזין 125

‫חד וחלק עם ד״ר שאול שארף‬ ‫מגזין בית המשפט > ‬

‫בזכות סער‪ :‬ישראל‬ ‫ ‬
‫בדרך לחוקה שלמה‬

‫השלמת החוקה הישראלית נדרשת לצעד אחד נוסף בדמות חקיקת חוק יסוד‬
‫החקיקה‪ ,‬המשמש בתור הפרק המעשי המסדיר‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את היררכיית דברי‬
‫החקיקה השונים ותוחם את סמכות בית המשפט בפסילתם‪ .‬לאחר חקיקתו‬
‫אפשר יהיה לחגוג את השלמת כתיבתה של החוקה הישראלית‪ .‬הדבר תלוי בשר‬
‫המשפטים‪ ,‬גדעון סער‪ ,‬שהגיע למשרד המשפטים עם משנה סדורה בסוגיה זו‬

‫הישראלית תושלם – באמצעות חקיקת חוק יסוד‬ ‫כבר שנים רבות שוררת בזירה המשפטית הישראלית‬ ‫ ספטמבר ‪2021‬‬
‫החקיקה‪.‬‬ ‫מחלוקת בשאלת מעמדם של חוקי היסוד‪ ,‬ובתוך כך‬
‫שאלת קיומה של חוקה רשמית‪ .‬אדריכלי "המהפכה‬
‫ההיסטוריה ידועה‪ .‬הכנסת‪ ,‬בתפקידה בתור הרשות‬ ‫החוקתית" הגדירו את חוקי היסוד כבעלי מעמד‬
‫המכוננת‪ ,‬הגיבה כמתבקש למהפכה החוקתית‬ ‫חוקתי והכירו בהם בתור חוקה רשמית‪ ,‬והמתנגדים‬
‫וקטעה את רצף חקיקת חוקי היסוד‪ .‬לפני כן‪ ,‬קצב‬ ‫זעקו על מחטף וטענו כי תוצאות “המהפכה‬
‫החקיקה היה איטי אבל רציף‪ .‬כמעט כל שנתיים עד‬ ‫החוקתית” אינן משקפות את המצב החוקתי הראוי‪,‬‬
‫ארבע שנים נחקק חוק יסוד‪ .‬לאחר ‪ ,1992‬או ליתר‬ ‫ולכן אין חוקה בישראל‪ .‬בשנים האחרונות אנו עדים‬
‫דיוק‪ ,‬לאחר‪ ,1995‬נוצרה “הפסקה חוקתית”‪ ,‬במהלכה‬ ‫לתופעה מעניינת‪ ,‬לפיה גם הראשונים מתחילים‬
‫מעל ‪ 20‬שנה לא נחקקו חוקי יסוד‪ .‬בינתיים ארגוני‬ ‫לערער אחר מעמד חוקי היסוד‪ ,‬ותרים אחר מקור‬
‫חברה אזרחית התמקמו בשטח‪ ,‬המערכת הפוליטית‬ ‫חוקתי עליון יותר שישרת את פעלתנות היתר של‬
‫הפנימה את המשמעות החוקתית‪ ,‬הציבור נחשף‬ ‫בית המשפט בקידום הערכים‪ .‬ראיה לכך היא דיון‬
‫יותר למאבק הכוחות (הבריא) במדינה הדמוקרטית‪,‬‬ ‫בעתירה כנגד חוק‪-‬יסוד הלאום‪ ,‬משל היה חוק‬
‫ורק בשנת ‪ 2014‬המשיכה הרשות המכוננת בפרויקט‬ ‫רגיל העומד לביקורת שיפוטית רגילה ולא לפרק‬
‫החוקתי וניסחה שני חוקי יסוד שניתן להפריז‬ ‫בחוקה העומד בראש הפירמידה הנורמטיבית‪ .‬עם‬
‫בחשיבותם – שכן הם מעגנים את עקרונות היסוד‬ ‫זאת‪ ,‬נראה כי ישראל מתקרבת לרגע בו החוקה‬
‫הבסיסיים והמרכזיים ביותר של מדינת ישראל‪:‬‬

‫‪8‬‬