Page 25 - בית המשפט! מגזין 119
P. 25
מגזין בית המשפט > באמצעות שינויים מוסדיים ,אלא באמצעות סיטואציה משפטית הנקרית בדרכו .אולם,
שינוי תודעתי – מצד הציבור ,ולא פחות העמדה השלטת במדעי הרוח והחברה היא
חשוב מכך ,מצד השופטים – כי ניסוח פסיקה כי בני אדם הם מה שהם חושבים ,ממשים
בהתאם לתפיסת עולם מגובשת דווקא מתאווים ומשתוקקים .זלדה בשירה "לכל
מרץ 2021 מעידה על בגרות שלטונית .הפנמת התפיסה איש יש שם" מלמדת כי האדם הוא תבנית
כי השופט משמש בתור שחקן פוליטי, נוף חייו הממשיים ,ולא העתק של אידיאליות
עשויה להוביל לשינוי בתפיסה החוקתית את כלשהי .בני אדם ,החיים במציאות ,מושפעים
הכרעתו מתוצר סופי של התהליך הדמוקרטי ממסגרת חייהם הקונקרטית ,מן התרבות
לשלב ביניים בגיבוש העמדה הפוליטית. אותה הם צרכו .הדבר נכון ,מה לעשות ,גם
הרשות השופטת היא חלק אינטגראלי
מן המערכת הפוליטית – ולכן אינה נהנית ביחס לשופטים.
מבלעדיות ולא מזכות המלה האחרונה במקום תיקונים מוסדיים – הנתונים לרוב
בהליך הפוליטי ,אולם השפעתה על התוצר פרלמנטרי מזדמן – טוב אם נזנח את הגדרת
השופט כגורם אובייקטיבי וננסח את
הסופי עשוי להיות מכריע. תפקידו בתור 'שחקן פוליטי' .יותר מכך,
כמובן ,הצלחת הדיאלוג הפוליטי במסגרת ראוי כי במדינה דמוקרטית יביע השופט
דמוקרטית תלויה בהתגייסות הצדדים לנהל את עמדתו פוליטית במערך השיפוטי – לא
אותו באופן הגון .הביקורת הציבורית נדרשת כרע במיעוטו אלא כאידיאל .הבעת עמדה
להיעשות באופן ענייני ומכבד את כללי פוליטית אינה המלצה למפלגה מסוימת
הדיון והשיח הפוליטי ולהימנע מהשתלחות או עידוד להשתתפות בפעילות פוליטית
חסרת רסן או חסרת כבוד בחברי המערכת כלשהי .קריאה כזו מצד השופט יש בה
השיפוטית – אשר תמנע מהם להבא להביע לפגום בעצמאותו השיפוטית החיונית
בגלוי את עמדתם הערכית .במקביל ,על לעבודתו המקצועית ,משום שכובל עצמו,
השופט המכריע בסוגיה הפוליטית להכיר גם מבלי לשים לב ,למסגרת פוליטית
כי בכוחו לקבל החלטות המשפיעות על מסוימת במקום להיות בן חורין לפיתוח
אורחות־חיים במדינה ,ולכן ,במסגרת ערכי המשפט כפי שתפקידו השיפוטי
נטילת אחריות פוליטית ומתן דין וחשבון דורש ממנו .ההצעה הפרקטית היא כי ראוי
בפני הכוח האלקטוראלי ,עליו להיערך ששופט יפרט וינמק את עמדתו הפוליטית
לאפשרות של ביקורת ציבורית כחלק בעבודתו השיפוטית ,וימעט את השימוש
אינטגראלי מהדרישות המקצועיות של בביטויים ערטילאיים ומופשטים ,משל הוא
תפקידו השיפוטי .רק כך יפיק בית המשפט בעצמו דובר מפי השכינה הפוליטית .כמו כן,
הכרעה המשקפת את "ערכי החברה" או נראה כי הביקורת הציבורית מתייחסת לגופו
את "עקרונות היסוד של השיטה" במובן של דיין במקום להתמקד בגופו של דין,
האמפירי ולא כביטוי עמום המסווה את מתוך החשש כי הוא מטשטש את עמדותיו
הפוליטיות כדי לקדמן על חשבון עמדותיו
התפיסה האינדיבידואלית של השופט. של הציבור .דווקא שקיפות חברי המערכת
השיפוטית ביחס לעמדות הערכיות בבסיס
אחת הביקורות המרכזיות היא מסקנתם השיפוטית עשויה להגביר את אמון
שבמסגרת מחלוקות פוליטיות הציבור במערכת השיפוטית – אף אם אין
מקדמת הרשות השופטת תפיסת הסכמה ציבורית לתוכן ההכרעות – וכך כל
עולם מסוימת ,על פני תפיסות הצדדים מרוויחים .הצעה זו פונה לשופטים
אחרות לגיטימיות ,במסווה של בעלי תודעה פרוגרסיבית .שופטים שמרנים
הנמנעים מקידום עולם ערכים ונצמדים
פסיקה אובייקטיבית ללשון החוק ,גם אם הדבר אינו עולה בקנה
אחד עם תפיסת עולמם ,אינם נדרשים להציג
בבהירות את עמדתם הפוליטי שכן ממילא
הם נצמדים לתוצר הפוליטי של הרשות
המחוקקת.
יוצא אפוא כי הצעה זו מבקשת בסופו של
יום לשכלל את הדיאלוג הפוליטי ,שלא
25

