Page 26 - בית המשפט! מגזין 117

‫נזקתדמיתימיותר‬ ‫מגזין בית המשפט > ‬
‫לחוק יסוד הלאום‬
‫פסיקה שניתנה על ידי רשם בביהמ"ש השלום‬
‫חוטאת לכוונת מכונני חוק יסוד הלאום‪ .‬אזכור‬ ‫ ‬
‫חוק‪-‬יסוד הלאום לא תרם לביסוס פסה"ד‬
‫אך משחק לידי מתנגדיו הקוראים לביטולו‪.‬‬

‫ביהודה ושומרון לבסס את טענותיהם המשפטיות‬ ‫מאת‪ :‬ד״ר שאול שארף | מגזין בית המשפט!‬ ‫ינואר ‪2021‬‬
‫להתיישבות יהודית בחבלי ארץ אבות‪ .‬יש מהם‬
‫הטוענים כי סעיף זה ישמש כדי להפלות אזרחים‬ ‫חוק‪-‬יסוד הלאום נחקק בקיץ ‪ 2018‬ויצר מהומה‬
‫לא יהודים בהקצאת קרקעות וכתשובת נגד לבג"ץ‬ ‫על מאומה‪ .‬היו שטענו כי החוק פוגע ברגשות‬
‫קעדאן המפורסם‪ .‬חמש‪-‬עשרה עתירות הוגשו‬ ‫בני המיעוטים בישראל; אחרים טענו כי החוק‬
‫כנגד חוק יסוד – כמעט אף אחת מהן לא פספסה‬ ‫אפילו מבטא משטר של אפרטהייד‪ .‬כמעט רוב‬
‫מתנגדיו זעמו על חקיקתו וטענו כי הוא מיותר‪,‬‬
‫את ההזדמנות לטעון כנגד סעיף זה‪.‬‬ ‫אלא שמעטים מהם קראו אותו‪ .‬קריאה באחד עשר‬
‫כנגד הטענה לפגיעה במיעוטים‪ ,‬חשוב להדגיש כי‬ ‫סעיפיו מגלה כי עניינו הוא לעגן את סמלי התרבות‬
‫חוק יסוד הלאום אינו עולה במעמדו על שאר חוקי‬ ‫והמורשת של המדינה‪ ,‬בהם דגל המדינה‪ ,‬סמל‬
‫היסוד‪ ,‬אלא מצטרף למשפחת הפרקים החוקתיים‬ ‫המדינה‪ ,‬המנון המדינה‪ ,‬ירושלים כבירת ישראל‪,‬‬
‫בישראל‪ ,‬החיים בהרמוניה במסגרת חוקתית‬ ‫העברית כשפת המדינה (מבלי לפגוע במעמד‬
‫אחת‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬כל אזרח במדינת ישראל‬ ‫השפה הערבית)‪ ,‬קיבוץ גלויות (עיגון חוקתי לחוק‬
‫זכאי לזכויות הפרט מעצם אזרחותו‪ .‬זכויותיהם‬ ‫השבות)‪ ,‬הקשר עם התפוצות‪ ,‬לוח עברי (עם הלוח‬
‫האזרחיות של בני המיעוטים אינן קשורות לחוק‬ ‫לועזי) יום העצמאות וימי הזיכרון (לחללי מערכות‬
‫יסוד הלאום‪ .‬יש להעניק שוויון זכויות אזרחיות‬ ‫ישראל ולשואה ולגבורה) ויום השבת כיום מנוחה‬
‫מלא לכל אזרחי ישראל ‪ -‬ללא קשר לדת או ללאום‬ ‫(מבלי לפגוע ביום שבתם וחגם של לא יהודים)‪.‬‬
‫‪ -‬ובהם הדרוזים‪ ,‬המוסלמים‪ ,‬הצ'רקסים והנוצרים‪,‬‬ ‫חוק יסוד שכל עניינו הוא עיגון חוקתי לביטוי‬
‫אבל לא ביטוי לאומי בישראל‪ .‬כבר הגדיר זאת‬
‫בקצרה ובמדויק פרופ' אשר כהן‪" :‬מדינת ישראל‬ ‫הסמלי כי ישראל היא גם מדינה "יהודית"‪.‬‬
‫היא מדינתם של ‪ 100‬אחוזים מאזרחיה‪ ,‬אבל היא‬
‫מדינת הלאום רק של ‪ 80‬אחוזים מאזרחיה"‪ .‬הדבר‬ ‫עם זאת‪ ,‬ישנו סעיף אחד עם מטען פוליטי נפיץ‬
‫נכון גם ברוב מוחלט של מדינות העולם בהן הביטוי‬ ‫– ולמרות שתוכנו מבטא רעיון ציוני בסיסי –‬
‫הלאומי – דרך סמלי הלאום – הוא רק לקבוצת‬ ‫'התיישבות יהודית'‪ ,‬ראוי להתייחס אליו בעדינות‬
‫כשניגשים ליישומו‪ .‬סעיף ‪ 7‬לחוק יסוד הלאום‬
‫הרוב שייסדה את המדינה‪.‬‬ ‫קובע כי‪" :‬המדינה רואה בפיתוח התיישבות‬
‫לאחרונה‪ ,‬ניתנה פסיקה בביהמ"ש השלום בקריות‬ ‫יהודית ערך לאומי‪ ,‬ותפעל על מנת לעודד ולקדם‬
‫על ידי הרשם הבכיר יניב לוזון‪ ,‬שיישמה באופן לא‬ ‫הקמה וביסוס שלה"‪ .‬המתנגדים מצאו בסעיף זה‬
‫כמוצאי שלל רב להתנגח בחוק יסוד הלאום‪ .‬יש‬
‫מהם הטוענים כי סעיף זה ישמש את המתיישבים‬

‫‪26‬‬