Page 28 - בית המשפט! מגזין 115
P. 28

‫איש הישר בעיניו יפר‬

‫תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה‬

‫יש הטוענים כי הפרת הנחיות הקורונה היא כרוניקה ידועה מראש‬
‫תולדה של מציאות במדינה בה התרבות היא לזלזל בחוק אולם ברוב‬
‫המקרים זו תוצאה של גזירות שהאזרחים לא יכולים לקיים‬

‫מאת‪ :‬ד״ר שאול שארף | מגזין בית המשפט!‬

‫לציות לחוק‪ .‬מדע המדינה מצביע על שתי גישות‬              ‫משבר הקורונה הוביל לנקיטת צעדים קיצוניים‬
‫מרכזיות ביחס האזרחים לעקרון שלטון החוק‪:‬‬                               ‫ברוב מדינות העולם‪ ,‬ביניהן ישראל‪.‬‬
‫הגישה ה ֵל ָג ִלית‪ ,‬לפיה כיבוד החוק הוא ערך‬
‫בסיסי ושמירת החוק הוא ערך כשלעצמו‪ ,‬מתוך‬                ‫מנגנוני המשטר בישראל נדרשו לעמוד במתח שבין‬
‫הכרה שהחוקים הם אמתיים וצודקים‪ .‬בניגוד‬                 ‫שמירה על ניהול תקין של המסגרת הפוליטית‪ ,‬לבין‬
‫לכך‪ ,‬קיימת גישת נון‪-‬לגליזם‪ ,‬לפיה החקיקה היא‬            ‫החשש לפגיעה אנושה בבריאות האזרחים‪ .‬בשל‬
‫אמצעי‪ ,‬מכשיר בלבד‪ ,‬שתכליתו לקדם אינטרסים‬               ‫כך‪ ,‬נחקקו בחקיקת בזק תקנות שנועדו לתת מענה‬
                                                       ‫מידי לנסיבות הקשות‪ ,‬אלא שעולה החשש כי‬
                                 ‫ורעיונות מסוימים‪.‬‬     ‫המשבר הבריאותי העולמי טומן בחובו פוטנציאל‬
‫לפי גישה זו‪ ,‬לחוק יש חשיבות להשגת סדר‬
‫ויציבות במסגרת הפוליטית‪ ,‬אך הוא ידחה אם‬                                 ‫למשבר חוקתי ותרבותי בישראל‪.‬‬
‫יתחרה מול 'ערכי אמת' אחרים‪ ,‬או תועלות שונות‬            ‫בתחילת המשבר‪ ,‬נחקקו צווים ותקנות שעת‬
‫אחרות שנתפסות כ‪"-‬חשובות יותר"‪ .‬תופעת הנון‬              ‫חירום באופן מדוד ובליווי נימוקים מצד הממשלה‬
                                                       ‫על נחיצותם‪ .‬התנהלות זו מצאה ציבור קשוב‪,‬‬
                      ‫ֵל ָג ִלי ְזם אינה חדשה בישראל‪.‬‬  ‫אשר לרוב פעל בהתאם להנחיות הללו‪ .‬אולם‪ ,‬ככל‬
‫לטענת חוקרים מתקופות שונות‪ ,‬כמו למשל‬                   ‫שעבר הזמן‪ ,‬קצב החקיקה גדל באופן משמעותי‬
‫שפרינצק‪ ,‬ויינשל וברזילי‪ ,‬תופעה זו מלווה את‬             ‫והיקף המגבלות וההנחיות התרחב‪ ,‬עד שהציבור‬
                                                       ‫התקשה לעקוב‪ .‬מתחילת חודש פברואר ועד‬
                              ‫המדינה מאז הקמתה‪.‬‬        ‫היום‪ ,‬לצורך הסדרת המשטר שנכפה על האזרחים‬
‫במהלך השנים היא הכתה שורשים גם בפוליטיקה‬               ‫בעקבות האיום הבריאותי‪ ,‬נחקקו מעל ‪ 30‬דברי‬
‫וגם ובהלך הרוח האזרחי‪ ,‬עד שהפכה לחלק בלתי‬              ‫חקיקת משנה‪ ,‬כולל צווים ותקנות‪ ,‬שתוקנו מעל‬
‫נפרד מהתרבות הישראלית‪ ,‬וזכתה לכינויים כמו‬              ‫ל‪ 100-‬פעמים‪ .‬שינוי כזה במסגרת זמן כה מצומצמת‬
‫'תרבות המאכער' או 'מדינת קומבינה' גילויים‬              ‫– יקשה על אזרח סביר להפנים את המצב החוקי‬
‫אלו צפו מעל פני השטח בהתנהלות השלטונית‬                 ‫ולקיים את ההנחיות כראוי‪.‬נראה כי בעקבות כך‬
‫והאזרחית‪ ,‬בעיקר בשנות השמונים והתשעים של‬               ‫החלה התרופפות בציות הציבור לתקנות ולצווים‪.‬‬
‫המאה הקודמת‪ ,‬וכן על קשרי הון‪-‬שלטון הידועים‬             ‫גם אלו שביקשו לציית לחוקים‪ ,‬מצאו עצמם בשלב‬
‫לשמצה‪ .‬במקביל‪ ,‬חל תהליך של פעילות ציבורית‬              ‫מסוים מפרים את ההנחיות בלית ברירה‪ .‬משכך‪,‬‬
‫ומאבקים משפטיים נגד תרבות זו‪ ,‬ונראה היה כי‬             ‫כבר לקראת סוף תקופת הגל ראשון‪ ,‬כפי שמכנים‬
‫השיג הישגים מרשימים‪ ,‬בעיקר בתחילת המאה‬                 ‫זאת‪ ,‬חזינו בהפרה משמעותית מצד האזרחים‪.‬‬
‫העשרים ואחת – כמו למשל‪ ,‬הרשעתו של ראש‬                  ‫עדות לכך היא כי עד סוף חודש אפריל‪ ,‬המשטרה‬
‫ממשלת ישראל‪ ,‬אהוד אולמרט קשרי הון‪-‬שלטון‬
                                                                    ‫חילקה מעל ‪ 34‬אלף "דוחות קורונה"‪.‬‬
                                  ‫הידועים לשמצה‪.‬‬       ‫יש שיטענו כי מגמה זו אינה מפתיעה‪ ,‬כיוון‬
‫במקביל‪ ,‬חל תהליך של פעילות ציבורית ומאבקים‬             ‫שלישראלים שורשים תרבותיים ביחסם המזלזל‬
‫משפטיים נגד תרבות זו‪ ,‬ונראה היה כי השיג‬

                                                           ‫‪28‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32