Page 13 - מגזין בית המשפט! גליון 1006
P. 13
ביקשתי בצעד חריג ,שגם משה יגיד כמה מילים. שכללה מגוון פגישות והערכות .הוא עיין במסמכים
משה הסתכל עלי בעיניים המבוהלות שלו ,ולא הבין נוספים שהבאתי לו ,אבל הסביר לי שיש ראיות
למה אני מעלה אותו "על המוקד" ,הרי אני יודעת מעבר לספק סביר ,ויש עדים שמוכנים להעיד ,ולכן
שהוא לא איש של מילים .אבל...לא היתה לו
ברירה .הוא עלה לדוכן ומרוב לחץ התבלבל אפילו כתב האישום בעינו עומד.
במספר תעודת הזהות שלו .מכאן הדרך היתה מהיכרותי עם משה ,לא יכולתי לוותר על האפשרות
קצרה לכך שהשופט יציע לנו לסיים את התיק לסיים את ההליך מבלי לנהל את המשפט .הרי הוא
בצורה "יצירתית" .כמה יצירתית? עד כדי כך לא מסוגל להעיד ,ולא יודע להוציא מפיו שני
שהמזכירות בבית הדין הצבאי לא ידעו איך להזין
את התיק במערכת הממוחשבת .שאלו אותי ,אולי משפטים סדורים.
מהיכרותי רבת השנים עם המערכת ,אדע לעזור ביקשתי מבית הדין הצבאי לקיים הליך של גישור.
הייתי בטוחה שבמסגרת זו השופט יראה בעיניו את
להם. מה שאני רואה .הוא יקרא את החומרים ויבנה
הכותבת היא עורכת דין בעלת ניסיון עשיר של תמונה זהה לזו שבנויה אצלי.
למעלה מ 20-שנה בתחום המשפט הצבאי בישיבת הגישור רק אני טענתי .דיברתי "משפטית",
העליתי טענות ראייתיות ואחרות ,אבל ידעתי
12 שהעיקר הוא משה .חשוב שהשופט ישמע אותו .אז

