Page 12 - מגזין בית המשפט! גליון 1006

‫"כתב אישום חמור‬
‫כאן כבר הופתעתי"‬
‫עו"ד הולי שוורץ מגוללת סיפור על לקוח שסיים יום עבודה‬
‫עם גריז על הידיים והסתבך בעבירות מין ביחידה‬

‫שלו שיכול היה להתאים לפרטים שקראתי בכתב‬ ‫מאת‪ :‬עו"ד הולי שוורץ‪ ,‬למגזין בית המשפט!‬
‫האישום‪ ,‬שנראו כאילו לקוחים מסרט אחר‪.‬‬
‫באחד מחודשי הקיץ הלוהטים‪ ,‬הוא נכנס למשרדי‬
‫בשלב הזה ביקשתי מהאמא לצאת ולאפשר לי‬ ‫לבושי בבגדי עבודה מלוכלכים בגריז‪ ,‬נעול בנעלי‬
‫לשוחח עם משה ביחידות‪ .‬בתור מי שראיינה אלפי‬ ‫עבודה גבוהות‪ ,‬ועל מצחו ביצבצה זיעה‪ ,‬שבהמשך‬
‫עדים לאורך השנים‪ ,‬וחקרה אותם גם מעל גבי דוכן‬ ‫תהיתי אם מקורה במזג האוויר הישראלי‪ ,‬או‬
‫העדים‪ ,‬האמנתי שאצליח להבין מי עומד מולי‪.‬‬
‫ביקשתי ממנו להבין מה קרה שם‪ ,‬מה פשר‬ ‫באישום שעימו הוא מתמודד‪.‬‬
‫הוא נכנס בצעדים חוששים כשעיניו מושפלות‪.‬‬
‫האירועים שמגולל גיליון האישום‪.‬‬ ‫לצידו‪ ,‬אימו שמלווה אותו לאורך כל הדרך‪ ,‬למרות‬
‫משה ישב מולי וחזר על כמה משפטים מבולבלים‪,‬‬
‫לא משנה מה שאלתי‪ .‬הוא לא היה מסוגל לענות על‬ ‫שהוא לא ילד‪ ,‬אלא אזרח עובד צה"ל וותיק‪.‬‬
‫שאלות פשוטות‪ ,‬ובטח לא על שאלות מורכבות‬ ‫את תחילת הסיפור סיפרה לי אימו‪ .‬הוא בכלל לא‬
‫יותר‪ .‬ככל שהתארכה השיחה‪ ,‬הבנתי שאני נזקקת‬
‫לשירותיו של פסיכיאטר שיתרגם עבורי את מה‬ ‫היה מסוגל לפתוח את הפה‪.‬‬
‫ממנה למדתי שהאיש שעומד בפניי‪ ,‬היה תלמיד‬
‫שעיני רואות ואוזניי שומעות‪.‬‬ ‫חרוץ בבית הספר‪ ,‬אהב תמיד עבודת כפיים‪ ,‬הצטיין‬
‫כחודשיים לאחר מכן‪ ,‬כשקיבלתי את חוות דעת‬ ‫בכל מה שהצריך עבודה פיזית‪ ,‬היה ספורטאי‬
‫המומחה‪ ,‬הדברים התחילו להתבהר‪ .‬חברה קרובה‬ ‫תחרותי מצטיין‪ ,‬אפילו זכה בכמה מדליות שעדיין‬
‫מאוד של משה מתה מוות פתאומי וטראגי‪ .‬משה‬ ‫מעטרות את קירות הבית‪ .‬לפני הגיוס עוד‬
‫השתתף בהלוויה‪ ,‬ואף הגיע לשיבעה‪ ,‬אבל תנאי‬ ‫השתעשע ברעיון לקבל הכרה כ"ספורטאי מצטיין"‪,‬‬
‫השירות האינטנסיבי‪ ,‬לצד מחוייבויות אחרות לא‬ ‫ולשרת בתנאים מקלים בצבא‪ ,‬אבל לבסוף החליט‬
‫אפשרו למשה לעכל את האובדן‪ ,‬להתמודד איתו‬
‫ולעבד אותו‪ .‬בלילות חלם על האירוע‪ ,‬בימים חשב‬ ‫שהוא תורם "כמו כולם"‪.‬‬
‫על משמעות החיים ואפסיותם‪ ,‬פתאום הבין‬ ‫שירת שירות מלא ומוצלח‪ .‬עם השחרור‪ ,‬ולאחר‬
‫שהמרחק בין חיים ומוות הוא דק כחוט השערה‪,‬‬ ‫שעשה צעדים ראשונים באזרחות‪ ,‬החליט‬
‫והדבר עורר בנפשו סערה‪ ,‬שלא ידע להתמודד‬ ‫שהמערכת הצבאית מתאימה לו‪ ,‬והחליט לחזור‬
‫איתה‪ .‬הוא המשיך לעבוד‪ ,‬כשהידיים עושות את מה‬ ‫לחיקה‪ .‬משך שנים עבד בבית המלאכה אליו ניתב‬
‫שהורגלו משך שנים‪ ,‬אבל הראש היה במקום אחר‪,‬‬ ‫אותו הצבא‪ ,‬כשהוא הראשון להגיע בבוקר‪ ,‬והאחרון‬
‫לכבות את האור ולנגב את ידיו מהגריז בסוף היום‪.‬‬
‫מקום אפלולי וחשוך‪.‬‬ ‫לאט‪-‬לאט בנה את מעמדו‪ ,‬התקדם בהיררכיה‬
‫מתוך אותו מצב מבולבל‪ ,‬מתוך אותן מחשבות על‬ ‫הפנימית והתבסס בה‪ .‬על כך העידו עשרות עמודי‬
‫מוות ואובדן החיים‪ ,‬בוצעו המעשים נשוא כתב‬ ‫המלצות‪ ,‬תעודות ודברי שבח שאימו דחפה לידיי‪,‬‬
‫האישום‪ .‬זה לא אומר שמשה חסר אחריות פלילית‪,‬‬
‫אבל זה אומר שהפרקליטות הצבאית צריכה לראות‬ ‫בתיקיה מסודרת שהכינה לכבודי מראש‪.‬‬
‫את התמונה במלואה‪ ,‬כדי לקבל את ההחלטה‬ ‫מהסיפור שסיפרה לי אימו‪ ,‬נראה היה שמשה )שם‬
‫הנכונה‪ ,‬לא רק משפטית‪ ,‬אלא גם ציבורית וערכית‪.‬‬ ‫בדוי( הוא אדם טוב‪ ,‬אבל לא מאוד חברותי‪,‬‬
‫פגישתי הראשונה עם הפרקליט הפיקודי לא עלתה‬ ‫מתבודד‪ ,‬נמנע מליצור קשר עין‪ ,‬ממעט במילים‪ .‬לכן‬
‫כשהמשיכה וסיפרה לי שהוא מואשם בכתב אישום‬
‫יפה‪ .‬הוא קרא בעיון את חוות הדעת המפורטת‪,‬‬ ‫שמייחס לו עבירות מין כלפי מי ששירתו יחד עימו‪,‬‬

‫כאן כבר הופתעתי‪.‬‬
‫לא היה שום דבר בהתנהלות שלו‪ ,‬במראה‪ ,‬או ברקע‬

‫‪11‬‬