Page 21 - בית המשפט! מגזין 118
P. 21
מגזין בית המשפט > לפתחה של הדמוקרטיה הייצוגית .האם חברי במנגנוני המשאלים הישירים – כך למשל,
הכנסת עצמם חפים מפני חולשות אלו :האם מדינת קליפורניה היא השיאנית שבהן -מעל
הם חסינים מפני תמרון והשפעה של קבוצות 1,200משאלים עד היום ,וידה עוד נטויה.
אינטרס או יימנעו מפגיעה בזכויות מיעוט? בעצם ,בכל העולם המערבי מתקיימים הליכי
ינואר 2021 האם הם בעלי יכולת סגולית לנתח סוגיות דמוקרטיה ישירה -חוץ מארבע מדינות
הנוגעות לאופייה של המדינה יותר מהאזרח מערביות :יפן ,הודו ,ארה"ב הפדרלית וישראל.
הממוצע? בוודאי שלא. מדוע בישראל לא נערך עד היום משאל-עם?
יש שיגידו כי עדיין לא צפה הסוגיה הפוליטית
בעולם כבר קיימים גופים הבוחנים ,בין השאר, המתאימה למשאל או שהציבור לא ערוך
פתרונות לקשיים השונים ומעלים הצעות להצבעה ישירה .אולם ,לדעתי ,אלו תשובות
לייעול ההצבעה במשאל ישיר ,כמו למשל, המסוות תפיסת עולם אליטיסטית – המבקשת
הצבעה אינטרנטית בה כל אזרח מצביע לצמצם את השפעת הציבור על עיצוב המסגרת
באמצעות קוד אישי כפי שנעשה כבר במספר הפוליטית .דווקא באימוץ מנגנון דמוקרטי ישיר
מדינות בעולם ( .)e-votingפתרון זה אינו לבירור שאלות עקרוניות יש יתרונות מובהקים,
חף מחסרונות אך תועלתו מרובה מעלותו – העולים לאין ערוך על "המחיר" שבהשפעת
ההצבעה תהיה נגישה וספירת הקולות תהיה
מהירה ומדויקת .כך גם לבעיות טכניות אחרות הציבור הישראלי על המסגרת הפוליטית:
קיימות פתרונות טובים. ראשית ,במישור הפרקטי ,ניתן להימנע
מהתפטרות הממשלה או מפיזור הכנסת כל זמן
בסופו של יום ,היתרון בדמוקרטיה הישירה שסוגיית יסוד נתקלת במחסום פרלמנטארי.
הוא ברור :ההכרעה בסוגיות ציבוריות השנויות במידה ונציגינו בכנסת מתקשים לנסח הכרעה
במחלוקת פרלמנטארית חריפה ,תוטל על חד-משמעית ביחס לשאלה עקרונית – כמו
כתפיו של הציבור ואיתה גם האחריות על למשל בעניין גיוס חרדים – עליהם להעבירה
ההחלטה שתתקבל על ידו .יש שיטענו כי כאן להכרעה ציבורית .בכך תישמרנה היציבות
אולי טמון החיסרון בדמוקרטיה הישירה - והרציפות של המשטר הייצוגי .שנית ,במישור
הציבור לא יוכל להאשים את נציגיו ,אלא רק העקרוני ,יתחזק העיקרון הדמוקרטי ,משום
שהציבור יבטא את עמדתו המקורית ללא
את עצמו. מתווכים ,אשר עלולים לעיתים לסטות ממנה
בשל פשרות פרלמנטריות .שלישית ,ההצבעה
התיקון מצוי בשיטת תהיה ממוקדת ותעסוק בסוגיה ספציפית ,ולא
הדמוקרטיה הישירה .כלומר יתערבבו בה מספר נושאים עקרוניים (כמו
לצד המערכת הפרלמנטרית
ניתן יהיה לשתף את הציבור למשל ,ראש ממשלה המואשם בפלילים).
בהליכי קבלת החלטות
חשובות באופן ישיר .או במילים המתנגדים יטענו לחשש מתמרון תעמולתי
פשוטות :לקיים משאל-עם של קבוצות אינטרס ,לחשש מפגיעה בזכויות
במקום לערוך בחירות כלליות המיעוט או לקשיים מבניים בקבלת החלטות
ציבוריות בשל חוסר יכולת הציבור לניתוח
סוגיות עמוקות ומורכבות .אולם ,אם הציבור
ראוי לבחור את נציגיו לכנסת ,מדוע לא יוכל
להכריע ישירות בסוגיות שנציגיו נדרשים
להכריע בהם? יותר מכך ,כל חיסרון שניתן
לייחס לדמוקרטיה הישירה ,ניתן לגלגל גם
21
